הפרויקט נולד מתוך עבודה עם חול. חומר שתרבויות רבות קושרות אליו סמליות של זמן ואינסוף. בפינת חדרי, בבית הוריי ישנו בקבוק גדוש חול. הבקבוק והחול שבתוכו אוצרים בתוכם זיכרונות טעונים, זיכרונות של מקום שכבר איננו.
במסגרת המיצב מוקרנים מספר סרטונים.
בסרטוןראשינו בעמקי תורה, כפינו ברגבי אדמתה נראות ידיים היוצרות צורת מבנה בחול, בונות, מפרקות וחוזר חלילה בלופ אין סופי.
על רצפת החלל המרכזי מוקרן הסרטון החול יזכור. ממבט על נגלית דמות המעצבת מתוך החול צורות המאזכרות מפת ישוב.
בסרטון "וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים" ניתן לראות מספר ביטויים צורניים של בניין בית הכנסת בנצרים אשר היווה סמל הקהילה.
השאיפה שלי היא להשתלב בעולם עיצוב הפנים. עיצוב תערוכות וירידים הוא דבר שמעניין אותי מאוד. העיצוב הכוללני (טוטאלי) שנדרש בירידים מושך אותי, יחד עם הזמניות של הדבר היוצר אתגרים מסקרנים ומרגשים.
בנוסף לכך אני מתעניינת גם עיצוב תאורה וריהוט, תאורה היא דבר שמשפיע כל כך על חלל, וניתן לעצבו ללא שינוי בחומר, רק ע"י אור.
האם הלימודים בסטודיו תרמו לך איכשהו בהמשך דרכך עד כה?
הלימודים סטודיו הכינו אותי לעולם האקדמי. קיבלתי כלים, מושגים והבנה ראשונית של העולם אליו רציתי להיכנס. למדתי איך לגשת למשימה ולפרש אותה לכיוון האישי שלי. והמשכתי להשתמש בטכניקות שלמדתי לראשונה בסטודיו, בדו ממד ודלת ממד, לאורך כל שנות הלימודים שלי. חשבתי בהתחלה שבסטודיו אני עובדת קשה, לא ידעתי שזו נחשב מצב טוב בלימודים .מעל הכול אורי ושאר צוות הסטודיו היו שם בשבילי, גם אחרי שסיימתי ללמוד שם, אני זוכרת שחזרתי להתייעצות והכוונה גם בשנה ב` בלימודים.
